השורש ק־צ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
---|
משמעות עיקרית |
חיתוך ומיעוט אורך
| גזרה |
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים
עריכה
ק־צ־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
קָצַר
|
קוֹצֵר
(ב׳ פעוּל: קָצוּר)
|
יִקְצֹר
|
קְצֹר
|
לִקְצֹר
| נִפְעַל
|
נִקְצַר
|
נִקְצָר
|
יִקָּצֵר
|
הִקָּצֵר
|
לְהִקָּצֵר
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
קִצֵּר
|
מְקַצֵּר
|
יְקַצֵּר
|
קַצֵּר
|
לְקַצֵּר
| פֻּעַל
|
קֻצַּר
|
מְקֻצַּר
|
יְקֻצַּר
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַצֵּר
|
מִתְקַצֵּר
|
יִתְקַצֵּר
|
הִתְקַצֵּר
|
לְהִתְקַצֵּר
|
|