| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
הזריע
|
| שורש וגזרה |
ז־ר־ע
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- הפיץ את זרעו.
- ”וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב.“ (בראשית א, פסוק יב)
- בעת יחסי מין, נהוג לשים קונדום על־מנת שלא להזריע את בת הזוג.
- לשון המקרא [לא בשימוש] שנטמן בתוכה זרע
- ”דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא.“ (ויקרא יב, פסוק ב)
