הִדַּמּוּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הידמות
הגייה* hidamut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־מ־י/ה
דרך תצורה משקל הִתְקַטְּלוּת
נטיות ר׳ הִדַּמּוּיוֹת
  1. תופעה פונטית שבה הגה מסויים מקבל תכונה או תכונות פונטיות של הגה הנמצא בסביבתו.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הידמות