הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ
עריכה
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הבל ורעות רוח
|
| הגייה* |
hevel 'ur'ut ruakh
|
| חלק דיבר |
צרף
|
| מין |
זכר רבים
|
| שורש |
ה־ב־ל, ר־ע־ה, ר־ו־ח
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- שטויות, דברים בטלים.
- "וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (קהלת ד, ד)
- "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (קהלת ו, ט)
- מקור הביטוי במקרא: "רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (קהלת א, יד).
