הבאי

הֲבַאי או הֲוָאי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הבאי
הגייה*	havay
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש	לא ידוע
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל דברי גוזמה, הפרזה.

   • ”אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים:נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֳנָסִים“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה א)
   • ”דברה תורה לשון הואי“ (בבלי, מסכת חולין – דף צ, עמוד ב)

2. לשון ימי הביניים דברי הבל, דברים בטלים.

   • שיחה בטלה ודברי הבאי.

גיזרון

• הגיזרון אינו ידוע. בלשון חז"ל גם הואי והווי.
• בחיבור שיטה מקובצת מן המאה ה־16 כתוב שהמילה מקראית ומופיעה בלשון רבים: ”וָאֹמַר אֲלֵהֶם מָה הַבָּמָה אֲשֶׁר אַתֶּם הַבָּאִים שָׁם וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ בָּמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.“ (יחזקאל כ, פסוק כט) על פי התרגום (לפי גירסתו) למילה "הבאים" – משתטיין, כלומר הה"א אינה ה"א הידיעה ומדובר בפועל ברבים, כמו הֲבָאִים, צורת היחיד שלו כנראה הָבַא.

צירופים

• דברי הבאי

מילים נרדפות

• גוזמה
• הפרזה
• הבל

ראו גם

• לְשׁוֹן הֲוָאי