דקלום
דִּקְלוּם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דקלום |
| הגייה* | diklum |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ק־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | דִּקְלוּם־; ר׳ דִּקְלומִים, דִּקְלומֵי־ |
- עברית חדשה קריאה מוטעמת ובקול רם של דבר ספרות, על פי רוב של שיר או של קטע קצר בחרוזים.
- פעמים רבות משתמשים בדקלום כדי ללמוד בעל־פה קטע ספרותי מסוים.
- ”הבמה תלמדנו את הצלצול היפה של שפתנו, את דִּבּוּרָה החי והשוטף, את הדקלום האומנותי, את הזמרה הלאומית...“ (אתחלתא, מאת מרדכי בן הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן הפועל דִּקְלֵם.
- ועד הלשון העברית, רשימת מונחים בתורת השירה (תרצ"ו), 1936.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: recitation, declamation
- גרמנית: Rezitation
- צרפתית: récitation
- רוסית: деклама́ция
| השורש דקלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|