דיסה
דַּיְסָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דייסה |
| הגייה* | daisa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר׳ דַּיְסוֹת[1] |
- לשון חז"ל תבשיל רך, נוזלי-סמיך העשוי מדגנים המבושלים בנוזל (בד"כ חלב).
- נהוג לתת לתינוקות קטנים דיסה.
- אכלנו בבוקר דיסת שבולת שועל.
גיזרון
עריכה- מארמית: : דַּיְסָא . "חלש ליביה, שְׁרף פינכא דדייסא." (תענית כד ב) במקור מאכל עשוי גרעיני דגן כתושים. ”שוקא דדיסא“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כה, עמוד ב) דַּיִס[2] קרוב לשורש ד-ו-שׁ, דַּיִשׁ (חילוף שׁ/שׂ הנפוץ בין ערבית לעברית וחילוף שׂ/ס נפוץ בלשון חז"ל).
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דייסה |