ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דאווין
|
הגייה* |
daawin
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
דאווינים
|
- [סלנג] (יש לשכתב פירוש זה): פעולה -זולה בדר"כ- שנועדה רק לעשות רושם על החברה הסובבת.
- "לְאַן שֶׁיִּקְחוּ הָאוֹרוֹת, אֲנִי שָׁם / עִם הַלַּכָּה, הַלִּיפְּסְטִיק, וּשְׁאָר דַּאַוִין." (שִׁיר הַפְרֵחָה , מאת אסי דיין)
- "כָּל הַיּוֹם בְּטֵלֵפוֹנִים, / בַּלֵּילוֹת בְּמוֹעֲדוֹנִים, / בִּשְׁבִילֵךְ כֻּלָּם סַבּוֹנִים – / מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ?!" (מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ, מאת דני סנדרסון)
- "וְרַק אִם נַאֲמִין / וּבְלִי שׁוּם דַּאַוִין / בַּדֶּרֶךְ הַעוֹלָה / זֶה שִׁיר לַאֲהָבָה" (שִׁיר לַאֲהָבָה, מאת גילי ליבר)
- מערבית: دَوَاوِين (דַוַאוִ֫ין), צורת הריבוי של دِيوَان (דִיוַ֫אן) – שירון[דרוש מקור]