במקורות נוצריים מן המאה ה-4 לספירה נִשְׁתַּיֵּיר הביטוי בסורית-ארמית : (ܐܠܗܐ ܡܓܫܡܐ =אלהא - מגשמא) ז"א , האל - מגשים הוא רוח בבשר . [דרוש מקור]
בספר הזוהר נמסר: "הן לא קצרה יד י"י דלאארכרוידא אלא גשמא דחד" . מצוי ב'עגת-החסידים' גם בצורת 'גשמי' במלרע בהוראת השייך לעינייני הבשר,מהווה ניגוד של המושג 'רוחני' . [דרוש מקור]