גלופין

(הופנה מהדף גילופין)

גִּלּוּפִיןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גילופין
הגייה* gilufin
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ג־ל־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. מצב בו אדם נמצא תחת השפעת אלכוהול.
    השוטר סימן לנהג לעצור, כיון שחשד שהוא בגילופין.

גיזרוןעריכה

  • מספרות המחקר והקבלה. כפי הנראה המקור בפרשנות הלצית לשורה משירו של רבי יצחק לוריא (הכתוב בארמית): "יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין." (בני היכלא) הפירוש הנכון הנו: "יהיו כאן, בזה השולחן, שבו (שֵׁם) המלך מגולף[1]", או לביטוי נפוץ בספר הזוהר גילופין ועיטורין-ציורים[2] זהו תיאור קבלי לתיקון בעולם העליון.
  • מארמית: צורת רבים לגִּלּוּף-ציור/קישוט.(ראו גלף) וגליפא יתהון בגילופין במאני אברא ופרזלא-וגילף-חקק אותם בציורים בכלי עופרת וברזל ירושלמי דפוס וילנא) נדה פ"ד ה"ז

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שכרות

הערות שולייםעריכה

  1. כך כתב בספר סידורו של שבת
  2. לדוגמא ואתעטר בארבע אתוון דאינון תריסר ואתעטר בגלופין דמאתן וע' אלף עלמין ואתעטר בעטרין זוהר פרשת פנחס דף ר"נ ע"ב.