גדרת
גֹּדֶרֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גודרת |
הגייה* | goderet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־ד־ר |
דרך תצורה | משקל קוֹטֶלֶת |
נטיות | ר׳ גּוֹדְרוֹת |
- לשון חז"ל כינוי לחיה שהולכת מעצמה ממקום למקום.
- ”השם בהמה טמיאה מחבירו עד מתי חייב ליטפל? [...] ובגודרות עשרים וארבעה חדש, ואם עמד עליו בתוך הזמן חבירו מעכב על ידו“ (תוספתא, מסכת בבא מציעא – פרק ה, הלכה ד)
- ”מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר ריש לקיש: הגודרות אין להן חזקה.“ (בבלי, מסכת גיטין – דף כ, עמוד ב)