גבורות גשמים
גְּבוּרוֹת גְּשָמִים
עריכה1. לשון של הזכרה ושבח לבורא עולם על הפלאיות של החייאת הטבע על-ידי הגשמים כהיענות לתפילת האדם, שבח המוזכר בברכת 'תחיית המתים במילים': "משיב הרוח ומוריד הגשם".
- בני אדם שרצו לשבח את בורא עולם על ירידת הגשמים נהגו לומר את נוסח 'גבורות גשמים'.
מקור
עריכה- "מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים - בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים" (משנה ברכות ה ב)
- ”מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה“ (בבלי, מסכת תענית – דף ב, עמוד א)
השבח על הגשמים הנקרא 'גבורות גשמים' מוזכר בברכת תחיית המתים שבתפילת העמידה, כיוון שכשם שהמתים קמים לתחייה, כך גם מְחַיִּים הגשמים את מה שנבל ויָבַש. לדעת רבי יוחנן, תפילה זו נקראת גבורת גשמים, מכיון שהם 'יורדים בגבורה' ומגלים את גבורת ה' בעולם.