בַּעַל זְמוֹרָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעל זמורה
הגייה* ba'al zmorah
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ בַּעֲלֵי זְמוֹרוֹת
 
קנטוריון רומאי אוחז בידו vitis (זמורה)
  1. לשון חז"ל בעל שררה, מגיסטרט רומי; (ואולי גם) פקיד המלכות המבצע עונש מלקות על פי דין.
    • "וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אֵין לְךָ כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל, שֶׁלֹֹּא בָא לְטְבֶרְיָה אֶגְמוֹן, וְקָמְטוֹן, וּבַעַל זְמוֹרָה." (שבת קמה ב)
    • "משל למה הדבר דומה, לאחד שסרח בעיר ומסרוהו... לבעל זמורה וחבטו." (תוספתא/סוטה/טו)

גיזרון

עריכה
  • סמל השררה של הקנטוריונים, מפקדי הקנטוריות בצבא ובצי ברומא העתיקה, היה ה־vitis, ענף דק ומעוצה של גפן. הזמורה בידיו של הקנטוריון הייתה סמל של סמכות ואכיפת משמעת ולא כלי לענישה.

ראו גם

עריכה