בַּעֲלִילעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעליל
הגייה* ba'alil
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ע־ל־ל, כפולים
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל בברור, גלוי לכל, באופן מובהק.

גיזרוןעריכה

השימוש בביטוי לפי המשנה במסכת ראש השנה המובאת לעיל. אולם המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”אִמְרוֹת יהוה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.“ (תהלים יב, פסוק ו).[1]

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1.  המובן של "בעליל" בתהילים קשה לפרוש, אולם בגמרא מפרש עליל = גלוי וכך מבין את האמור בתהילים ואף מסתמך עליו: מאי משמע דהאי עליל לישנא דמיגלי הוא א"ר אבהו אמר קרא: אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כא, עמוד ב).