בלו

בְּלוֹ עריכה

לשון המקרא [ארמית] מס. עברית חדשה מס עקיף המוטל על מוצרי מותרות כגון סיגריות, משקאות חריפים ודלק.
- "מס בלו, באותו שיעור שיקבעו שר המסחר והתעשיה או שר האוצר בצו, ישולם על כל מלט המיוצר בארץ, פרט למלט המוצא לחו"ל ישר ע"י היצרן." (פקודת המלט, 1944)
- ”כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק“ (עזרא ד, פסוק יג)

מאכדית: biltu (מַס). ייתכן שהמילה כנענית במקורה. היא חדרה אל השפה העברית דרך הארמית המקראית. משמעותה של המילה בעברית החדשה נובעת כנראה מפירושה התלמודי: ”ואמר רב יהודה: מנדה - זו מנת המלך, בלו - זו כסף גולגלתא, והלך - זו ארנונא“ (בבלי, מסכת נדרים – דף סב, עמוד א).

אבן עזרא: "מנדה בלו והלך - שמות למס המלך ופירושם כדרך סברתי מנדה מן הרכוש ובלו מס המדינות והלך מכס ההולכים דרך המלך".
מצודת דוד: "מנדה בלו והלך - מיני המסים".
מצודת ציון: "בלו - הכסף גולגלתא".
רש"י: "מנדה בלו והלך - מיני מסים הם וכסף גולגולת".

"וּמַלְכִין תַּקִּיפִין הֲווֹ עַל יְרוּשְׁלֶם וְשַׁלִּיטִין בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ מִתְיְהֵב לְהוֹן" (עזרא ד, כ)
"מנדה, זו מדת הארץ, בלו, זו פרובגירון, והלך, אנגרוטינה" (בראשית רבה, פרשה ס"ד, סימן י')