בית המקדש
(הופנה מהדף בית מקדש)
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בית המקדש |
הגייה* | bet hamikdash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צרף |
נטיות |


- לשון חז"ל בניין שעמד בראש הר המוריה בירושלים וששימש בעת העתיקה כמרכז פולחני של היהודים לעבודת יהוה.
- "צרה כזו באה על ישראל – בית המקדש חרב ופוגרומים נעשים עד היום – ואני בבקשה זו אבוא לשמים?" ("נער הייתי", ש. בן־ציון)
- "בעון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקת מישראל" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג, גמרא א')
גיזרון
עריכה- השם "בית המקדש" מופיע לראשונה בדברי חז"ל. במקרא נקרא הבית לרוב "בית יהוה", למשל ”וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יהוה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם“ (ישעיהו ב, פסוק ב). שם מקראי נפוץ נוסף היה "בית האלהים". המבנה נקרא כך שכן סיבת קיומו היתה להוות משכן, בית, לאל יהוה.[1]
- לשון ימי הביניים בקרב פייטני ימי הביניים כונה תלף, ברבים 'תלפיות'.
צירופים
עריכהמובאות נוספות
עריכה- "בזמן שבית־המקדש היה קיים, היו הלויים מתפרנסים ממעשר; ואפילו עכשיו בגלות אין הכוהנים יכולים לעלות לדוכן, עד שהלויים מכשירים אותם" ("על נהרות בבל", יהודה שטיינברג)
- "משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונופת צופים" (מסכת סוטה, פרק ט', משנה י"ב)
- "כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש, נזיר; משחרב בית המקדש, אינו נזיר" (משנה, מסכת נזיר, פרק ה', ד')
מידע נוסף
עריכה- שני בתי מקדש נבנו והוחרבו: הראשון עמד בשנים בין סביבות המאה ה־10 לפנה"ס ל־586 לפנה"ס, והשני בין השנים 516 לפסה"נ ל־70 לספירה.
- לפי האמונה היהודית, בית מקדש שלישי יבנה בעתיד.
תרגום
עריכה- אנגלית: Holy Temple
נרדפות
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
הערות שוליים
עריכה- ↑ מנחם הרן, ערך "מִקְדָּשׁ, בתי מקדש בישראל", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ה' (ממוכן–סתרי), מוסד ביאליק, 1968, עמ' 323–324