ראו גם "חראם" ערבי, בו הנשים בודדו משאר הבית או המאהל, אך היו חופשיות לצאת מאוהלן. לא כך בארמון מלך פרס, שם הופקדו שומרים למנוע יציאתן. במקרא, לעומת זאת, מעמדה החברתי של האשה מנוגד לתפיסה החברתית הדוגלת במוסד בית הנשים הסגור ומסוגר. בית נשים מסוגר נמצא לראשונה בתקופת שלטון הפרסים. מעמדה של האשה בחברה היוונית בתקופה הקלאסית מעלה על הדעת את הסברה, שמוסד זה של בית נשים מסוגר יסודו בקרב השבטים ההודו-אירופיים קרי הפרסים וההלנים.[1]