בִּיעָף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביעף
הגייה* bi׳af
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
-
שורש י־ע־ף
דרך תצורה ב־ + יעף
נטיות
  1. [מליצה] במהירות; תוך זמן קצר.
    • ”וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת־עָרֶב.“ (דניאל ט, פסוק כא)
    • "כָּל זֶה מִתֵּל וּמִגְּדוֹת נַחַל יִהְיֶה / עוֹלֶה בִּיעָף, וְשָׁב־נִקְטָע בִּילֵל / שֶׁל אִישׁ זוֹנֵק וְאִישׁ יוֹרֶה וְאִישׁ נוֹפֵל." (לֵיל חֲנָיָה , מאת נתן אלתרמן)
    • "תִּשְׁרֵי, חֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֶת / חָלְפוּ, עָבְרוּ בִּיעָף; / גַּם שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִיָּר, / סִיוָן, תַּמּוּז וְאָב." (שנים עשר ירחים , מאת נעמי שמר)
    • "כְּרַכָּבוֹת חוֹלְפוֹת בִּיעָף / מִתְרָאִים אָנוּ בַּחַטָף" (אוּלַי עוֹד קַיִץ, מאת מירית שם אור)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה