בְּדֵי עָמָל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדי עמל
הגייה* bedey amal
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
  1. עברית חדשה במאמץ רַב. בעבודה קשה.
    • ”מִכֵּיוָן שֶׁאֶת נִכְסֵי הַחוֹמֶר הֵם רוֹכְשִׁים לָהֶם בְּדֵי-עָמָל וְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים נִתָּנִים לָהֶם בִּמְחִיר רַב, הָרֵיהֶם רוֹצִים שֶׁלְּפָחוֹת נִכְסֵי הַשִּׁירָה וְהַסִּפְרוּת יוּעֲנְקוּ לָהֶם כִּלְאַחַר יָד.“ (הדימויים בשירה המודרנית, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
    • ”יזידון לגזול מהורים את פרי בטנם, משוש לבם, הנקנה בדי עמל ויגיעה, במיעוט דמם וכחות גופם“ (מנדלי מוכר ספרים, מאת 1898, חלק שני, פרקים ט-יח, הבכא באתר מאגרים)

מקור עריכה

  • הצירוף, כפי שהוא היום, מוכר החל מתקופת ההשכלה ואולם רכיביו של הצירוף מופיעים כבר במקרא.[1]
  • פירושו המילולי של הביטוי הוא:
בְּדֵי – למען, בגלל. (מילה המציינת תכלית או סיבה, למשל בפסוק "אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו"[2], כלומר – האריה טורף למען גוריו.)
עָמָל (במשמעותו הרווחת בעברית המקראית) – 'שווא', 'הבל'.
כלומר המשמעות המקורית של הצירוף "בדי עמל" הייתה 'לשוא' או 'לריק', אך זמן קצר לאחר טביעת הביטוי המשמעות התהפכה[1].

ראו גם עריכה

  • בידי (ב+יד בלשון רבוי, בהוראת:"באמצעות")

סימוכין עריכה

  1. 1.0 1.1 עמנואל מסטיי, "בדי עמל הצלחתי". ‏"אקדם" - ידיעון מס' 56, האקדמיה ללשון העברית, עמ' 6‏, תשע"ו – 2016
  2. נחום ב, פסוק יג