פתיחת התפריט הראשי

בְּדֵי עָמֵלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדי עמל
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. עברית חדשה בְּמַאֲמָץ רַב
    • ”מִכֵּיוָן שֶׁאֶת נִכְסֵי הַחוֹמֶר הֵם רוֹכְשִׁים לָהֶם בְּדֵי-עָמָל וְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים נִתָּנִים לָהֶם בִּמְחִיר רַב, הָרֵיהֶם רוֹצִים שֶׁלְּפָחוֹת נִכְסֵי הַשִּׁירָה וְהַסִּפְרוּת יוּעֲנְקוּ לָהֶם כִּלְאַחַר יָד.“ (הדימויים בשירה המודרנית, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
    • ”יזידון לגזול מהורים את פרי בטנם, משוש לבם, הנקנה בדי עמל ויגיעה, במיעוט דמם וכחות גופם“ (מנדלי מוכר ספרים, מאת 1898, חלק שני, פרקים ט-יח, הבכא באתר מאגרים)

מקורעריכה

  • הצירוף, כפי שהוא היום, מוכר החל מתקופת ההשכלה ואולם רכיביו של הצירוף מופיעים כבר במקרא. [1]
  • פירושו המילולי של הביטוי היא [1] בְּדֵי – למען, בגלל. (מילה המציינת תכלית או סיבה, למשל בפסוק "אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו"[2], כלומר – האריה טורף למען גוריו.) ועָמָל (בהמשמעותו הרווחת בעברית המקראית) – 'שווא', 'הבל'. (על כך אפשר ללמוד למשל מן ההקבלה למילים השליליות בפסוק "בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא, הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן"[3]). על כן סביר להניח כי המשמעות המקורית של הצירוף "בדי עמל" הייתה 'לשוא' או 'לריק'. אך נראה כי זמן קצר לאחר טביעת הביטוי.[1]

סימוכיןעריכה

  1. 1.0 1.1 1.2 עמנואל מסטיי, "בדי עמל הצלחתי". ‏"אקדם" - ידיעון מס' 56, האקדמיה ללשון העברית, עמ' 6‏, תשע"ו – 2016
  2. נחום ב, פסוק יג
  3. ישעיהו נט, פסוק ד