”יזידון לגזול מהורים את פרי בטנם, משוש לבם, הנקנה בדי עמל ויגיעה, במיעוט דמם וכחות גופם“ (מנדלי מוכר ספרים, מאת 1898, חלק שני, פרקים ט-יח, הבכא באתר מאגרים)
הצירוף, כפי שהוא היום, מוכר החל מתקופת ההשכלה ואולם רכיביו של הצירוף מופיעים כבר במקרא. [1]
פירושו המילולי של הביטוי היא [1]בְּדֵי – למען, בגלל. (מילה המציינת תכלית או סיבה, למשל בפסוק "אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו"[2], כלומר – האריה טורף למען גוריו.) ועָמָל (בהמשמעותו הרווחת בעברית המקראית) – 'שווא', 'הבל'. (על כך אפשר ללמוד למשל מן ההקבלה למילים השליליות בפסוק "בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא, הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן"[3]). על כן סביר להניח כי המשמעות המקורית של הצירוף "בדי עמל" הייתה 'לשוא' או 'לריק'. אך נראה כי זמן קצר לאחר טביעת הביטוי.[1]