בדח
בִּדֵּחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בידח |
| שורש וגזרה | ב־ד־ח |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה גרם לשעשוע ושחוק
- שמח ומבדח
גיזרון
עריכה- מארמית: הפועל בָּדַח ”חזיה דקא בדח טובא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ל, עמוד ב) ראהו שמבודח מאוד ששמח בשמחה יתירה.
נגזרות
עריכה- בֻּדַּח