באש

בָּאַשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	באש
שורש וגזרה	ב־א־שׁ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הסריח, נרקב ונפסד.

   • ”וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.“ (שמות ז, פסוק יח).

2. הורע, התקלקל.

   • "לֵב כָּבֵד תִּבְאַשׁ אַחֲרִיתוֹ, וְאֹוהֵב טוֹבוֹת יִנְהַג בָּהֶם." (ג)

גיזרון

• מן המקרא קרוב אל בִּישׁ.

נגזרות

• בּוֹאֵשׁ (בעל חיים המתגונן על ידי פליטת הורמון סרוח)
• בָּאוּשׁ
• נִבְאָשׁ
• בָּאְשָׁה
• בָּאֶשֶׁת
• בְּאוֹשׁ

מילים נרדפות

• סרח
• התקלקל

תרגום

• אנגלית: skunk‏‏‏‏ (במיוחד לגבי בירה שנתקלקלה); go bad

ראו גם

• באסה
• הבאיש

קשורים חצוניים

• בָּאַשׁ ; פרויקט בן-יהודה.

ראו גם

• בִּישׁ