| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בארי
|
| הגייה* |
beeri
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־א־ר
|
| דרך תצורה |
באר + ־ִי
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־יְהוּדִית בַּת־בְּאֵרִי הַחִתִּי, וְאֶת־בָּשְׂמַת בַּת־אֵילֹן הַחִתִּי.“ (בראשית כו, פסוק לד)
- ”דְּבַר־יהוה, אֲשֶׁר הָיָה אֶל־הוֹשֵׁעַ בֶּן־בְּאֵרִי; בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה...“ (הושע א, פסוק א)
 ערך בוויקיפדיה: בארי |
