אסטרטגיה
אַסְטְרָטֶגְיָה (גם אִיסְטְרָטֶגְיָה, אֶסְטְרָטֶגְיָה)עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אסטרטגיה |
| הגייה* | astrategya או estrategya או istrategya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ אַסְטְרָטֶגְיוֹת; אַסְטְרָטֶגְיַת־, ר׳ אַסְטְרָטֶגְיוֹת־ |
- התוויית העקרונות והטקטיקות האפקטיביות ביותר להשגת מטרות-על חיוניות, בהתחשב בחזון, בערכים, באילוצים ובמשאבים.
- האסטרטגיה הצבאית שהביאה את הניצחון התבססה על מתקפת־פתע של חיל־האוויר כולו בו־זמנית להשמדת חילות־האוויר הערביים על הקרקע במטרה ליצור עליונות אווירית.
- "גיבוש של אסטרטגיה מדינית משולבת יתבסס על שלושה כיווני פעולה: א) קידום הסדרים אזוריים [...]; ב) השגת מחויבות לקידום המשא ומתן [...] ברוח מתווה קלינטון [...]; ג) יישום הסכמות והבנות במטרה לשנות בפועל את המציאות בשטח [...]". (גלעד שר, לירן אופק, "אסטרטגיה מדינית משולבת: אזורית, בילטרלית וצעדים עצמאיים". המכון למחקרי ביטחון לאומי, 13/02/15)
- הנהלת החברה בחרה באסטרטגיה של התמקדות במוצר־הדגל שבו יש לעסק יתרון תחרותי, ובסגירת קווי־ייצור שאין להם אופק רווחי לזמן ארוך.
- "אסטרטגיית משא־ומתן הוא המתווה התהליכי בו אתם רוצים שיתקדם המשא־ומתן, והוא נגזר ממערך האינטרסים והאלטרנטיבות; [...] האסטרטגיה יכולה להיות אלימה וכוחנית [...] או [...] משתפת [...]" (עו"ד מוטי קריסטל, "ניהול משא ומתן - 5 טיפים למנהלים". YNET, 06/10/13)
- [בהשקעות] תוכנית לטווח קצר או ארוך של הפניית כספים לאפיקי השקעה על בסיס תחזיות התנהגות של השווקים השונים.
- מתוך כוונה למקסם את תשואת תיק ההשקעות שבידיו, ובהתחשב ברמת־הסיכון הקיימת בשוק, בחר המשקיע באסטרטגיה של הקטנת רכיב המניות בתיק, ובמקביל הגדלת רכיב איגרות־החוב.
- [תורת המשחקים] תוכנית משחק המתווה לשחקן את המסלול המוביל לתוצאה האופטימלית, באמצעות ניסיון להגדיר או לחזות מראש - ככל שהדבר ניתן - את כל דרכי הפעולה האפשריות של השחקנים האחרים.
- האסטרטגיה שנקטתי היתה - לפחות בתחילת המשחק - לבחור בטקטיקות הפוכות לגמרי מההיגיון האינטואיטיבי, וזאת במגמה לערער את הביטחון של היריב באסטרטגיה שהוא תיכנן.
גיזרוןעריכה
- המלה היוונית στρατηγός (קרי: strategos), שפירושה "מפקד הצבא" או "מפקד המחנה". המלה מורכבת מ־stratos שפירושו "צבא" או "מחנה צבאי", ו־agos שפירושו "מנהיג" או "מוביל". ראו גם: דמגוג במשמעות היוונית המקורית של הובלת אנשים, או פדגוג במשמעות היוונית המקורית של הובלת ילדים. [1]
- במשמעות של "מְפַקֵּד" המילה מופיעה כבר בלשון חכמים, למשל: "מָשְׁלוּ משל למה הדבר דומה: למלך שהיו לו שני איסטרטיגין. זה אומר 'אני משמש ביום' וזה אומר 'אני משמש ביום'" (ירושלמי ברכות ח ו) בתלמוד הירושלמי. או: "[...] והיה אברהם מבקש מקום לקברה. אמר להם: ”שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר“ (בראשית כג, פסוק ח) - מיד הלכו ומנוהו אותו היום אסטרטיגוס עליהם" (שמות רבה לא יז).
- האות אל"ף ב"אסטרטגיה" היא פרוסתטית, דהיינו האות אל"ף אינה במקור של המילה, אלא היא תוספת, מעין פרוטזה, איבר מלאכותי שמטרתו להקל על הגיית שני שוואים־נחים רצופים, שבראש המילה "סְטְרטגיה".[2]
- המשמעויות הלא־צבאיות של "אסטרטגיה" הן בשימוש החל מ-1887.[3]
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: strategy
- גרמנית: strategie
- ספרדית: estrategia
- צרפתית: stratégie
- ערבית: إستراتيجية
- רוסית: стратегия
מידע נוסףעריכה
- "הוחלט לא להכריע בין הצורות אִיסְטְרָטְגְיָה, אַסְטְרָטֶגְיָה" [4]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: אסטרטגיה |
- ד"ר תמר עילם גינדין, "בלשנות כלכלית: בעסקים כמו במלחמה". YNET, 02.07.10
- "מושג - אסטרטגיה". שיתופים - אסטרטגיות להשפעה חברתית
סימוכיןעריכה
- ↑ "Strategem ". The American Heritage Dictionary of the English Language
- ↑ "א' פרוסתטית". השפה העברית
- ↑ "הערך strategy". Online Etymology Dictionary
- ↑ ישיבה רל של האקדמיה ללשון העברית, החלטה ד6