אִסְטוּר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איסטור
הגייה* istur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. עברית חדשה תגובת סתירה ודחיסה בין חומצה לבסיס בה נוצר מלח אורגני.

גיזרון

עריכה
  • ועד הלשון העברית, מונחי כימיה, תרצ"ט (1939); האקדמיה ללשון העברית, כימיה כללית, תשמ"ה (1985) ו־כימיה אורגנית, תשנ"ב (1992).

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אסטר