אמש
אֶמֶשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמש |
| הגייה* | emesh |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | א־מ־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ אֲמָשִׁים |
- אתמול בלילה.
- ”וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל־הַצְּעִירָה הֵן־שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת־אָבִי“ (בראשית יט, פסוק לד).
- ”מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי, שֶׁלֹּא יָצָא בְלֵיל יוֹם טוֹב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ; לְשַׁחְרִית מְצָאוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא בָאתָה אֶמֶשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ?“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ב, הלכה ו)
- "אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם יָמִים, / הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ; / זֶה אוּלַי הָיָה מִזְּמַן / אַךְ זֶה נִרְאָה כְּמוֹ אֶמֶשׁ." (שירי ילדות, מאת עוזי חיטמן)
- מאוד נהניתי אמש במסיבה.
- אתמול.
- ”העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו ה' אלוהינו את יום ראש החודש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם לאמש“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ג, משנה ט).
- חושך, לילה (נדיר בעברית מודרנית).
- "הם האפילו ברה כשמש / לכן חשך אורם לאמש / הם יעצו לאבד בן בכור / לכן חצות לילה נוגף בם כל בכור." (ר' אלעזר הקליר, פיוט לפסח)
גיזרון
עריכה- המילה קדומה מאוד. היא רווחת ברוב השפות השמיות: למשל, משמעותן של המילים mushu באכדית ו-meset באמהרית היא לילה, ומשמעותה של המילה הערבית أَمْسِ (amsi) היא אתמול. בלשון חז"ל משמעות המילה היא אתמול, אולם בתנ"ך המילה מופיעה תמיד בהקשר של לילה. כיום השימוש המקובל הוא כמו בלשון המקרא: בלילה שעבר, אתמול בערב.[1]
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
|