אַלִּיבָּא (דְּ־)

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אליבא
הגייה* aliba
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל ספרותי לְפִי, לְדעת.
    • שמעון טוען כי ראה את ראובן אמש, אך אליבא דראובן לא כך הדבר.
    • "תחומין ואליבא דרבי עקיבא, והבערה אליבא דרבי יוסי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ג, עמוד ב')
    • ”לכן אסור, אליבא דכמה מאיתנו, לבדוק מגמות, גם באמצעות סקרים“ (הזהוּת: קרבן, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  1. מארמית: מילולית: א + ליבּא + דְּ בהוראת על[1] הַלֵּב של־. בשימוש בעברית תמיד תבא הד' הארמית במקום השׁ במובן המקורי אליבא ריקנא

מובאות נוספות

עריכה
  • "אמר רבי יוסי בר' חנינא: מאי טעמיה דר' יוחנן אליבא דרבנן?" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ד, עמוד א')

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה