- לשון המקרא חסם. סגר סתם.
- "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. קרובה אל אטם. שורש המילה מופיע בערבית (ع ت ر - א-ט-ר) عِتْر , אִטְרִ : "לאגור","לסתום".
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
איטר
|
| הגייה* |
eiter
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ט־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קִטֵּל
|
| נטיות |
נ׳ אִטֶּרֶת; ר׳ אִטְרִים, אִטְרֵי־
|
- מי שצד גופו הימני חלש יותר תפקודית מהצד השמאלי.
- "אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינוֹ" (שופטים ג טו)
- "איטר בין בידיו בין ברגליו פסול השולט בשתי ידיו כאחת רבי פוסל וחכמים מכשירין" (תוספתא בכורות פ"ה ה"ח)
- מי שידו השמאלית עיקרית בתפקוד, כימין לרוב בני האדם. אִטֵּר יד
הביטוי השלם הוא איטר יד ימינו. איטר הוא חסום, "וְאַל תְּאטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)
לפירוש אחר איטר הוא לשון חולי (רש"י ותרגום יונתן שופטים ג טו)
- שם עברי לזכר, שמו של אחד מראשי עולי בבל.
- "בְּנֵי־אָטֵר לִיחִזְקִיָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה" (עזרא ב טז)
