אטב
אֶטֶב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אטב |
| הגייה* | etev |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ט־ב |
| דרך תצורה | משקל אֶקְטָל |
| נטיות | ר׳ אֲטָבִים |
- לשון חז"ל תפס שמשמש להצמיד ולהחזיק דברים יחד.
- ”וכמה ריוח? אמר רב מנשיא בר יעקב ואמרי לה אמר רב שמואל בר יעקב: כמלא אטבא דסיפרי“ (בבלי, מסכת מנחות – דף לב, עמוד א)
- ”אֲבָל לַקְּרָשִׁים הָיוּ עוֹשִׂים אֲטַבֵּי שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁבָּהֶם מַחֲזִיקִים הַקְּרָשִׁים שֶׁלֹא יִפְּלוּ מֵעַל הָעֲגָלוֹת.“ (במדבר רבה, פרשה ו, סימן ד)
- מצמידים דפי נייר בעזרת אטב עשוי מתכת או פלסטיק.
- אטבי כביסה נהגו לייצר מעץ עם קפיץ מתכת.
מידע נוסף
עריכה- ”אמר רב כהנא באטבעי אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה גופא מקורה הואי“ (בבלי, מסכת שבת – דף צח, עמוד א) רש"י מביא את גרסת רבותיו שאטבעי מלשון טבעות והוא עצמו משווה עם אטבי במנחות ולפי זה אטב משורש טב"ע כי הוא משמש כטבעת ומסגרת למשהו.