ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אז
הגייה* az
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. בזמן ההוא, באותה עת. לאחר מכן, אחר כך.
    • ”וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ“ (בראשית יב, פסוק ו)
    • "אז בבית הספר / על הקיר תמונה / והאיכר חורש בה / את האדמה" (שיעור מולדת, מאת עלי מוהר)
    • ואז! הזקנה התפצלה לשתיים ומתוכה יצא אור חזק של עבמים!
  2. אֲזַי, לְפִיכָךְ, כָּךְ שֶׁ־.
    • ”לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי“ (תהלים קיט, פסוק צב)
    • אם לא היום אז מחר.
    • אם תלית רובה על הקיר במערכה הראשונה, אז עליו לירות במערכה הבאה. אחרת אל תשים אותו שם. (אנטון צ'כוב)

גזרון

עריכה
  • באוגריתית: 𐎛𐎄 (אִד)[1], וכן בצירוף 𐎛𐎄𐎋 (אִדכ, כלומר "אז"/"אזי" (בסיומת כ')[2], "לאחר מכן")[3].

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. לוח UT 1 Aqht
  2. כמו במילה כך (כה+כ'), איך (אי+כ'), ומילים נוספות באוגריתית כגון "אַפנכ" ו"מכ"
  3. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 46; לוחות UT 129, ’nt II ix, 607.