מונח שהוצג לראשונה על ידי תומאס מור בספרו "אוטופיה" (1516), הנגזר מיוונית: ουτοπία ("שום מקום"): ου ("אין")+ τόπος ("מקום"). המילה נגזרה משורשים יווניים כך שהמילה קיבלה משמעות כפולה: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום", ובכך הדגישה את רעיונה- מקום מושלם, אך לא מציאותי.