אוטונומיה

אוֹטוֹנוֹמְיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוטונומיה
הגייה^*	otonomyah
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ אוֹטוֹנוֹמְיוֹת; אוֹטוֹנוֹמְיַת־, אוֹטוֹנוֹמְיוֹת־

שלטון עצמי; החופש לפעול ולהתנהל באופן עצמאי, בלא התערבות או הכתבה של גורם אחר.
- ”אך הסובייטים מבינים, כי יצטרכו להעניק למדינות הבאלטיות אוטונומיה מירבית, אם לא ירצו להפסיד את שארית האהדה במערב ואת הסיכוי לסיוע כלכלי.“ ("מעריב", 6 במרץ 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
(הנדסה) יכולתה של מערכת לקבל בעצמה החלטות באשר לפעולתה שלה, בלא תלות במערכת אחרת או במפעיל.

מיוונית: autonomía) αὐτονομία), הלחם בסיסים מן -auto-) αὐτο) – עצמי, וכן nómos) νόμος) – חוק.
בלשון חז"ל מופיעה תחת תיבה זו התיבה אַבְטוֹנִיָּה, בנשילת ה־מ': ”אמר רבי לעזר ואפילו שתי אבטיניות כגון שלומי ונבירו והירדן מספיק בנתיים“ (ירושלמי, מסכת בבא בתרא – פרק ג, הלכה ג)

ערך בוויקיפדיה: אוטונומיה