אַדְּרַבָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדרבה
הגייה* adraba
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל מילה לפני טענה הבאה לסתור את הנאמר לפניה: להפך. או יותר מכך.
    • "וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם" (מתוך תפילת רבי אלימלך מלי'זנסק)
    • לא הענשתי אותו 'ואדרבה נתתי לו עידוד.
    • אין הוכחה מכך לשיטתך, אדרבה יש להוכיח מכך את ההיפך.
    • ”אין ההווה חס ושלום כולו שחור. אדרבה, זכינו לאור גדול.“ (הבחירה בארץ הבחירה: תש"ט, מאת אליעזר שטיינמן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  • מילה תלמודית ”אדרבה העמד מקווה על חזקתו“ (בבלי, מסכת נידהדף ב, עמוד ב) מובנה לעיתים להיפך ממש ולעיתים רק כהצגת טענה הפוכה כקונטרה לטענה שהושמעה.
  • מארמית: אַדְּרַבָּא 'גדול מכך'. קיצור של 'על[1] ד-רבא', מילולית 'על אשר גדול [יותר]', כדי לציין שהנימוק הבא יותר חשוב מהנימוק הקודם, ולכן, בהקשר של נימוקים בעד או נגד, המסקנה היא הפוכה.[2]

מידע נוסף

עריכה
  • במערבה של מרוקו ובקרב המעמד הגבוה הייתה נהגיית בצורה גרונית - "עדרבא" [3].

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סמוכין

עריכה
  1. ארמית אַ- = עברית על.
  2. יסטרוב.
  3. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד