אגב אורחא

אַגַּב אוֹרְחָאעריכה

  1. לשון חז"ל בהזדמנות זו, תוך כדי כך; דרך מקרה, שלא בכוונת מכוון.

מקורעריכה

  • מארמית. "גמ' מלתא אגב אורחיה" (ביצה מ א) (= בהזדמנות זו אומרת הגמרא...) ובעוד מקומות.

ביטויים קרוביםעריכה

תרגוםעריכה