כלח, בהוראת מנחה. וזאת עפ"י "אבד עליו כלח" המקביל ל-"עבר זמנו בטל קרבנו". בלשוןן מצרית קדומה השם: "קלח'ת" מופיע בהוראת: "סל קלוע-נצרים" . מקביל לטנא[1]. תבנית 'כלח' משמעותה משוערת, ראו: "כלח". מופיעה בתנ"ך ארבע פעמים בלבד, מתוכן פעמיים כשמה של העיר המקודשת לאשורים, הממוקמת כיום בצפון-עירק, מופיעה במקרא: כלח (בראשית י, יא-יב).
נזכר במשנה, חוקרים הציעו להשוות מן ערבית כלח كلخ "כלך-מצוי" צמח שבשל רעילותו נשמרים עדרי הבקר מלרעות באזורי צמיחתו לפיכך הביטוי המקראי "תָּבוֹא בְכֶלַח" (איוב ה כו) פירושו - תקבר באיזור ה"שמור", הוא בית הקברות. פרופ' זהר עמר מוסר שבפולקלור הערבי קיים המשפט "עט עוד אלכלכ'" שמתפרש כ-"עמוד תפרחת הכלח הקמל שנטמן באדמה" המסמל לפלאחים אודות סיום עונת הגשמים והצימוח. חוקר המקרא עמוס חכם גרס "כלח"- הוא כינוי ל"קנה או לקלח ענף" [2].
רש"י על איוב ה כו: "תבא בכלח אלי קבר" - שתנצל מן הדבר ובכלח אין סמך במקרא להבין מליצתו ולפי ענין המליצה יפתר וילמד מעניינו שהוא ל' גמר בישול התבואה כשבישלה כל צורכה ורז"ל פירשו בכלח בגימטריא ששים שנה.
↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 690 : qlḥ
↑מחבר: זהר עמר. "צמחי המקרא : בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי". מקום ההוצאה: ירושלים. שם ההוצאה: הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים. שנת ההוצאה: 2009,עמוד: 250
