חג פורים שמח!
שִׁיר המַּסֵּכוֹת
זָקָן יורד לי עַד בִּרְכַּיִם,
שָׂפָם אָרֹךְ לי אמתים,
היֵשׁ צוהלת ושמחה
כמוני מַסֵּכָה חה חה!
|
קַרְנַיִם לִי, קרני התַּיִשׁ,
שִׁנַּיִם לי, שני הלַּיִשׁ,
היֵשׁ צוהלת ושמחה,
כמוני מַסֵּכָה חה חה!
|
מלפני צַמָּה עִם סֶרֶט,
מְאַחוֹרַי זָנָב תִּפְאֶרֶת,
היש צוהלת ושמחה,
כמוני מַסֵּכָה חה חה!
|
ערכים מתארחים
בָּזָק (שם־עצם, זכר)
גיזרון
המילה מופיעה פעם אחת במקרא : ”וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים; הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק“ (יחזקאל א, פסוקים יג – יד). הפרשנים נחלקו: בתלמוד מופיע ”מאי 'כמראה הבזק'? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין חרסים“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יג, עמוד ב), ורש"י כותב שם "דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, וכופין (=והופכין) אותו על גבי גחלים, שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים, ותמיד יוצא ונכנס". לעומת זאת, בספר השורשים לרד"ק נכתב: "ורבותינו פירשוהו לשון פִּזּוּר" (כמו "בָּזַק") בהפניה לבראשית רבה נ' א'. בספר השורשים לאבן ג'נאח מופיע "כמראה הבזק - לשון ברק". כמוהו מפרש מצודת ציון "הבזק - כמו הברק כי זסשר"ץ מתחלף", ובתרגום כמראה הבזק "כחיזו ברקא" (כמו בסוף פסוק י"ג "נפיק ברקא" = יוצא ברק).
|
מידע וכלים שימושיים
|
לומדים לפסיכומטרי?
|
ראשי תיבות :: ניבים, ביטויים ופתגמים :: שורשים
חידושי לשון :: סלנג
ויקימילון בשפות אחרות
|
מיזמי ויקי אחרים
|
|