צבת
צֶבֶת עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צבת |
הגייה* | tsevet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ צְבָתִים |
- לשון המקרא אגודה, צרור, צביר.
- ”וְגַם שֹׁל תָּשֹׁלּוּ לָהּ מִן הַצְּבָתִים וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה וְלֹא תִגְעֲרוּ בָהּ“ (רות ב, פסוק ז)
- ”הַמּוֹצֵא תְפִלִּין, מַכְנִיסָן זוּג זוּג... מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְרִיכוֹת, מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן וּמְבִיאָן“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה א)
- ”לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָן כְּרִיכוֹת, אֲבָל מַנִּיחָן צְבָתִים.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק י, משנה ט)
- ”אי רבי, אימא סיפא: וכן בצבת השני, וכן בצבת השלישי. ואי רבי - שלישי מי אית ליה? - מודה רבי בצבתים, דמתרי תלתא גברי זבין.“ (בבלי, מסכת עירובין – דף צז, עמוד א)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. קרוב לשורש צ־ב־ט המקראי (ראו צבט) בהוראת: אחז, לקח.
- קרוב גם לשורש החז"לי צ־ו־ת בהוראת: חיבור.
פרשנים מפרשים עריכה
- רמב"ם (מנחות י,ט): "צבתים- מן האגודות הקטנות, ומקבצין הצבתים קצתם לקצתן ועושים מהן אלומות גדולות והן נקראין כריכות."
תרגום עריכה
- אנגלית: bundle
ראו גם עריכה
צָבַת עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | צבת |
שורש וגזרה | צ־ב־ת |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל אחז.
- לשון חז"ל חיבר.
גיזרון עריכה
הערה עריכה
- בעברית החדשה משתמשים בשורש צ־ו־ת.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
צְבָת עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צבת |
הגייה* | tsvat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | צ־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ צְבָתוֹת |
- לשון חז"ל כלי תפיסה, עפ"ר מברזל. בד"כ משמש לאחיזת דברים חמים שקשה להחזיקם ביד חשופה.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּצְבָת שֶׁל עֵץ, שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת אֶת הַטֻּמְאָה.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה טו)
- ”וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ו)
- ”ר' יהודה אומר, בצבת של ברזל פותחין את פיה ומרערעין אותה ומשקין אותה על כרחה.“ (תוספתא, מסכת סוטה – פרק ב, הלכה ג)
גיזרון עריכה
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: צבת |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבתות |