גנוב
גָּנוּב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גנוב |
הגייה* | ganuv |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־נ־ב |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ גְּנוּבָה, ר׳ גְּנוּבִים, נ"ר גְּנוּבוֹת |
- שנלקח ללא רשות. שמוחזק שלא על פי הדין.
- [סלנג] בהשאלה מן (1): שהשתבשה עליו דעתו, ואינו פועל בהגיון.
- "לאה, לאה, לאה, / לה זה לא נוגע; / כל מה שניסיתי לא פוגע, / אני עליה גנוב." (לאה גנוב, מאת דורי בן זאב)
- תגיד לי; מה, אתה גנוב, אתה לא רואה איך אתה נוסע?!
- [סלנג ישן] שמוצא חן בעיני הדובר.
- איזה גנוב השעון הזה.
גיזרון עריכה
- צורת בינוני פעול של הפועל גָּנַב, מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
- הסלנג (2) על־פי גניבת דעת, במקור בהקשר לסמים.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
שנלקח בלא רשות
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- רוביק רוזנטל, "גנבת לי את הלב, יא גנוב". הזירה הלשונית, 14/03/2018
השורש גנב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|