גנב
יש להוסיף לדף זה את הערך: גִּנֵּב.
גָּנַב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גנב |
שורש וגזרה | ג־נ־ב, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לקח מאחר בלא רשות ובסתר.
- ”וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ; וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.“ (בראשית לא, פסוק יט)
- ”כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ; חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה.“ (שמות כא, פסוק לז)
- ”...וְגַם לָקְחוּ מִן־הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.“ (יהושע ז, פסוק יא)
- ”יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ; וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה.“ (איוב כא, פסוק יח)
- ”אָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גְנָבַתּוּ...“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ב)
- הילד גנב סוכריה מהמוכר.
- העליב; פעל במרמה, הונה, הוליך שולל.
גיזרון עריכה
- מקראי. כנראה, נוצרה מין התיבה האוגריתית המצויה גם בעברית - 'גב', המתקשרת עם ה'פּוֹעֶל-מאחורי-הגב' . השוו לארמית: גְּנַב (ܓܢܰܒ); ערבית جَنَب (janab), جَنْبٌ (janbun) - "לפגוע בצד", "לשים בצד".[1]
- המילה מתועדת בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית גַנבּא gána-ba. צטוט: "אחרי שגנב את סִלִם מרדוך מיהרתי לעזרת עשתרות".[דרוש מקור]
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
סימוכין עריכה
- ↑ "גנב", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1589)
השורש גנב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גַּנָּב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גנב |
הגייה* | ganav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־נ־ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | נ׳ גַּנֶּבֶת; ר׳ גַּנָּבִים, גַּנָּבֵי־; נ"ר גַּנָּבוֹת |
- מי שלוקח מה שאינו שלו בלי רשות.
- ”אִם־בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְהֻכָּה וָמֵת; אֵין לוֹ דָּמִים.“ (שמות כב, פסוק א)
- ”שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים...“ (ישעיהו א, פסוק ג)
- ”לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב; כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, כִּי יִרְעָב.“ (משלי ו, פסוק ל)
- ”נִמְצָאוּ, אוֹ שֶׁהֶחֱזִירוּם הַגַּנָּבִים, אֵלּוּ וָאֵלּוּ שְׁקָלִים, וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ב, משנה א)
- השוטר לכד את הגנב.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
תרגומים
|
ראו גם עריכה
גֻּנַּב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גונב |
שורש וגזרה | ג־נ־ב, גזרת השלמים |
בניין | פֻּעַל |
- הובא בדרך של מרמה; היה למושא הגניבה.
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
השורש גנב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|