תרפה
תֻּרְפָּה גם תּוֹרְפָה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תורפה |
| הגייה* | turpa, torpa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ תֻּרְפּוֹת |
- חולשה, נקודת חולשה, מקום פגיע.
- מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה היא ליכבש משם. (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף טז, עמוד א)
- לשון חז"ל, לא בשימוש מקום שאינו שמור, שאינו מוגן.
- אם היתה במקום התורפה, יניחנה במקום המוצנע. (תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף לג, עמוד ב). רש"י: תורפה - במקום גלוי ואינו משומר.
מקור עריכה
- לשון חז"ל. לא ברור אם נגזר מהשרש המקראי ר־פ־ה או שהשרש הוא ת־ר־ף שמשמעותו המקורית ערוָה, ראה בית התורפה.
צירופים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: weakness, weak point (1)
- אנגלית: unprotected domain (2)
- אנגלית: Achilles heel (1+2)