לתשומת לבכם: תבנית זו מופיעה בעמוד הראשי.
אם אינכם בקיאים עדיין במלאכת העריכה, אנא הותירו את עריכתה למשתמשים מנוסים יותר. ערכו את התבנית רק אם אתם בטוחים שאתם יודעים מה אתם עושים. בדקו כיצד השינוי שלכם השפיע על מראה העמוד הראשי מיד לאחר השמירה, ובמידת הצורך רעננו את תצוגת הדף לפי ההוראות המופיעות כאן. אם התצוגה עדיין לא מתעדכנת, לחצו על הקישור הזה. אם עשיתם טעות שאינכם מצליחים לתקנה, שחזרו את עריכתכם. כך גם במקרה של מחלוקת - שחזרו את השינוי ודונו בו בדף השיחה.

עֲנָק    (שם-עצם, זכר)

גיזרון

יסוד המילה במקרא, שם היא משמשת כשם עם המתגורר בארץ־ישראל: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן [...]; לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ" (יהושע יא, כא-כב). מכאן ברור כי במקורו היה עֲנָק שם פרטי, למשל תרגום השבעים נמנע בדרך כלל מלתרגם את המילה ומסתפק בתעתוקה Enak) Ενάκ). בה בעת, לגיזרון השם ישנן מספר השערות:

  1. עֲנָק הוא שמו של אביהם המייסד של הענקים או של אחד מגיבוריהם, והם קרויים על שמו.
  2. לדעת החוקר ליפינסקי, הופעת השם עֲנָק לאחר בְּנֵי־ או יְלִידֵי־ מעידה כי אינו שם של אדם. הוא סבור כי עֲנָק היה שמה של עירם של הענקים.
  3. לאחר כיבוש יהושע נותרו ענקים בשלוש ערים פלישתיות. לדעת החוקר מקלורין, הדבר מעיד כי הם פלישתים. לפי מקלורין, שליטם של הענקים כונה בתואר anaq, מילה פלישתית שנשאלה מיוונית anax) αναξ) ("אדון, מושל"); בני־ישראל שגו והבינו את התואר כשמו של עם שלם.
  4. המילה נגזרה ממקור זהה לזה של עֲנָק ("תכשיט לצוואר"). לפי סברה זו, צווארם הגבוה של הענקים הוא שהעניק להם את שמם.

בהדרגה החלה המילה לשמש גם כשם־עצם כללי. בתקופת התנאים היא תיארה כנראה כל אדם חזק או גדול במידותיו: אונקלוס, מתרגם את עֲנָק לרוב בתור גיברא ("גיבור, חזק"). בלשון ימי־הביניים, עֲנָק משמשת גם לתיאור יצור אגדי בעל מאפיינים פיזיים על־אנושיים.