לתשומת לבכם: תבנית זו מופיעה בעמוד הראשי.
אם אינכם בקיאים עדיין במלאכת העריכה, אנא הותירו את עריכתה למשתמשים מנוסים יותר. ערכו את התבנית רק אם אתם בטוחים שאתם יודעים מה אתם עושים. בדקו כיצד השינוי שלכם השפיע על מראה העמוד הראשי מיד לאחר השמירה, ובמידת הצורך רעננו את תצוגת הדף לפי ההוראות המופיעות כאן. אם התצוגה עדיין לא מתעדכנת, לחצו על הקישור הזה. אם עשיתם טעות שאינכם מצליחים לתקנה, שחזרו את עריכתכם. כך גם במקרה של מחלוקת - שחזרו את השינוי ודונו בו בדף השיחה.

בָּזָק    (שם־עצם, זכר)

גיזרון

המילה מופיעה פעם אחת במקרא : ”וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים; הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק (יחזקאל א, פסוקים יגיד). הפרשנים נחלקו:
בתלמוד מופיע ”מאי 'כמראה הבזק'? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין חרסים“ (בבלי, מסכת חגיגהדף יג, עמוד ב), ורש"י כותב שם "דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, וכופין (=והופכין) אותו על גבי גחלים, שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים, ותמיד יוצא ונכנס".
לעומת זאת, בספר השורשים לרד"ק נכתב: "ורבותינו פירשוהו לשון פִּזּוּר" (כמו "בָּזַק") בהפניה לבראשית רבה נ' א'.
בספר השורשים לאבן ג'נאח מופיע "כמראה הבזק - לשון ברק". כמוהו מפרש מצודת ציון "הבזק - כמו הברק כי זסשר"ץ מתחלף", ובתרגום כמראה הבזק "כחיזו ברקא" (כמו בסוף פסוק י"ג "נפיק ברקא" = יוצא ברק).