| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שיפוליים
|
| הגייה* |
shipulayim
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר זוגי
|
| שורש |
ש-פ-ל
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
שִׁפּוּלֵי־
|
מצלעת הרוחב של אונייה; 3 - שיפוליים (ב)
- עברית חדשה (ימאות) (א) הצד הפנימי של תחתית סירה או ספינה, משני עברי השדרית; (ב) החלק המתעגל בצדי גוף אונייה, במקום חיבור התחתית עם הדופן.
- רוב המים הנאספים בשיפוליים של סירת מנוע מקורם בדליפה מבוקרת מהגלאנד של ציר המדחף.
- "שמור על שיפוליים יבשים ונקיים תמיד." (המשרד לאיכות הסביבה, עלון ליאכטונרים אוהבי ים], אין תאריך)
- מן שִׁפּוּל – "תחתית", "חלק תחתון".
- ועד הלשון העברית, מונחי ספנות ת"ש-תש"א (1940); האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970); מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
ערך בוויקיפדיה: שיפוליים