שיחת נספח:כללי ניקוד בסיסיים

כלל התנועות וההברות בעברית מדוברת

• חוק ניקוד ההברות (או כפי שהכרתיו בשיעורי לשון: כלל ההברות והתנועות) הוא בעייתי ליישום בעברית מדוברת, ולו מסיבה אחת בלבד, שבלי לשים לב מחליקים עליה בדוגמה השלישית: כיצד ניתן לדעת שהתנועה של האות היא חטופה?! הרי אות חטופה לפי כלל אינה נחשבת להברה, אך בעברית מדוברת זוהי הברה לכל דבר ועניין. CrescentStorm (שיחה) 11:03, 8 באפריל 2016 (IDT)

לצורך העניין, אות חטופה יכולה להיות מנוקדת בשווא נע או נח (אם כי עפ"ר שווא נע), כל עוד הוא נהגה כתנועה, לדוג' נְמָלָה (nemala) מְכַרְסְמִים (mekharsemim) CrescentStorm (שיחה) 11:09, 8 באפריל 2016 (IDT)

אני מסכים. גם אני תדיר בודק אם תנועת a היא קמץ או חטף־פתח: עֲנָק לעמת עָנָן; חֲזִיר לעמת חָרִיט.

לעתים גם אינך יודע אם בא דגש באות, וכך התנועה שלפניה קטנה: חָלוֹם לעמת חַלּוֹן, אָדִיב לעמת צַדִּיק.

המסקנה: צריך חברים תימנים. כחלון (שיחה) 15:02, 12 באפריל 2016 (IDT)