גם אני לא, אבל העדפתי לא למחוק, משום שיכול להיות שאיני מכיר משמעות נוספת. כעת כשיש לי חיזוק, אני חושב שזה בסדר למחוק.
לפי מילון אבן-שושן: "וירוס, ארס הנוצר על-ידי מחלה מִדבקת ומשמש כמתוֵך להעברת המחלה מן החולה לאחרים, כגון: הנגיף הנוצר על-ידי אבעבועות הבקר ומשמש כחומר להרכבת חִסון לבני אדם."
קטונתי מלהעיר הערות למילון אבן-שושן, אבל אני חושב שהוא משתמש בהגדרה קצת ארכאית. כיום ידוע שווירוסים הם למעשה פיסות של די-אן-איי, או אר-אן-איי, מוקפות בקרום חלבוני, שאינן חיות בזכות עצמן אלא מתקיימות תמיד כטפיל. המילה "וירוס" בלטינית משמעותה "רעל", וכנראה שבעבר סברו שמדובר ברעל הנוצר תוך כדי המחלה. Drork 06:24, 4 נובמבר 2005 (UTC)
והנה המובאה הרלוונטית מתוך "ויקיפדיה": "הנגיפים היו ידועים עוד לפני המצאת מיקרוסקופ האלקטרונים אך מדענים חשבו אותם לרעלן שיוצרים החיידקים, ומכאן שמם. במאה ה-20 החלו להצטבר עדויות לכך שנגיפים אינם חלק מחיידקים אלא יכולים להתקיפם, להתרבות בתוכם ואף לגרום למות החיידק. נגיפים מהסוג התוקף חיידקים כונו בקטריופאג'ים." Drork 06:27, 4 נובמבר 2005 (UTC)
מעניין מאוד, אך השאלה היא מתי בדיוק הצטברו העדויות הללו. המהדורה של מילון אבן-שושן שבידי היא משנת 1963, כך שבהחלט ייתכן שהיו מספר שינויים מאז לגבי הגדרת המילה. אם יש בידך מהדורה עדכנית יותר, אולי תוכל לבדוק האם ההגדרה השתנתה?
אב"ש החדש מציע ההגדרה הבאה: "וירוס, גופיף חי זעיר, הנראה רק במיקרוסקופ אלקטרוני, הגורם למחלות שונות בצומח או בחי. הנגיף מתרבה רק בתא החי וגורם להריסתו או לשינוי בפעילותו. נגיפים גורמים בחי למחלות . . . ועוד. נגיפים מומתים, או נגיפים חיים שארסיותם הוחלשה, משמשים לחיסון בפני מחלות הנגרמות על ידיהם".
אני לא יודע האם זה נכון להעתיק לכאן הגדרות מאבן-שושן. לדעתי זה מפר זכויות יוצרים, ולכן בתום הדיון נראה לי שכדאי למחוק ההגדרות הללו. ליתר ביטחון.
יש ויכוח לא-מוכרע בשאלה האם נגיפים הם יצורים חיים (אורגניזמים). הם אמנם כוללים חומר גנטי (די-אן-איי או אר-אן-איי) שמאפיין אורגניזמים, אבל הם אינם מסוגלים לשכפל את עצמם כמו תא חי. הם תמיד מספחים את עצמם לחומר הגנטי של תא אחר כדי להשתכפל. לכן הקפדתי לכתוב: "פיסת חומר גנטי עטופה במעטפת חלבון" - מי שחושב שזה מספיק כדי לקרוא לו יצור חי, שיעשה כן בע"פ, מי שלא - לא. גם השימוש במילה "ארסיות" לא מוצלח. בביולוגיה וברפואה מקובל לדבר על "אלימות" של נגיפים. "נגיף אלים" מחולל מחלה, נגיף שאינו אלים אינו מחולל מחלה. זו הסיבה ששמענו בעבר על גילוי "נגיפים אלימים" בביוב של עיר זו או אחרת - מן הסתם היו שם נגיפים תמיד, רק שפתאום התגלו נגיפים מחוללי מחלות. לצורך הכנת חיסון מחלישים את הנגיף (בשיטות שנשגבות מידיעתי) עד שהוא נעשה בלתי-אלים, אבל המבנה שלו נשאר בעינו, כך שהוא מפעיל את המערכת החיסונית. Drork 08:21, 5 נובמבר 2005 (UTC)
אני מקבל את כל התיקונים עד כה, מלבד אחד. בניתוח הדקדוקי של הערך כתבתי שההגייה היא "neggif במלרע" אך היא שונתה ל-"negif במלרע". הצורה החדשה יכולה ליצור בלבול, מהסיבה הפשוטה שקריאת המילה negif יכולה להיות "נג'יף" או "נגיף". לעומת זאת, הכפלת ה-g מונעת את הבלבול הזה, והאפשרות היחידה היא "נגיף". אני מודע לכך שאנחנו כבר גולשים כאן לאנגלית, אבל חשוב שנהיה מדויקים.
אנשים קוראים מילים כמו "brigadier" (ה-g קשה, כמו במילה "גורילה") ו-"longine" (ה-g רכה, כמו במילה "ג'ירפה") בהתאם לכלל מסוים באנגלית. הכלל הזה אומר שכאשר אחרי ה-g יש i או e (כמו ב-gem או ב-logic) ה-g יכולה להיות קשה או רכה (למשל, oranges לעומת longer).
ואגב, אתם באמת חושבים שצריך לכתוב את הצורה הלא-תקנית, נָגִיף?
לדעתי כן - זו צורה מאוד מקובלת, והיא מתיישבת עם כללי העברית (שני המשקלים קיימים: קפיץ/קפיצים, פקיד/פקידים, ושניהם אפשריים מבחינה סמנטית עבור נגיף). לדעתי, לא ירחק היום שבו האקדמיה תאשר את שתיהן כצורות תקניות. לגבי הכתיב הפונטי - הכפלה של אות נחשבת להדגשה בתעתיקים פונטיים. בעברית מודרנית כבר אין עיצורים מודגשים, אולם בעברית מקראית יש, ואנשים עלולים להתבלבל ולחשוב שהמילה נכתבת בדגש ב-ג. לפיכך הכפלת ה-g אינה רעיון מוצלח. צריך ליצור כתיב פונטי יותר ברור, עם דף הנחיות לקוראים. Drork 09:03, 5 נובמבר 2005 (UTC)
