שיחה:חרא

שיחות פעילות

שלום אליהו
ראה מילון MERRIAM WEBSTER:
Main Entry: feces
...........

bodily waste discharged through the anus : EXCREMENT

איתן פ 09:04, 16 ביוני 2007 (IDT)

הכתיב: בה"א או באל"ף?עריכה

הועבר משיחה:חרה (ולפני כן משיחת משתמש:אור17). ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־שיחה 17:49, 4 בנובמבר 2009 (IST)

ערב טוב
יש מקום להביא את הצורה חרא. וחשבתי לעשות זאת, כי נתקלתי בכתיב זה בספרות.
נראה שהשתלשלות הענינים קצת מורכבת. אף כי השרש ומלים הנגזרות ממנו קימים בעברית, השימוש בעברית מודרנית יובא מן הערבית (מבלי לדעת שיש לנו משלנו) ואז צורת הכתיב חרא מחקה את הכתיב בערבית.
מה אתם אומרים?
איתן פ 18:52, 3 ביוני 2007 (IDT)

שלום איתן. אני סבור שהכתיב באל"ף הוא עברי מקורי ולא חיקוי של הערבית. ראשית, שים לב שהניקוד חָרָה אינו אפשרי מבחינה דקדוקית, כי השם הוא במין זכר. בדקתי בכמה מילונים וכולם גורסים את הכתיב "חרא", בניקוד כזה או אחר. יש לזכור שהניקוד למעשה משוחזר, מפני שהמילה (והשורש בכלל) מתועדת במקרא בכתיב בלבד, במופעים הבאים: "חריהם" (מלכים ב' יח כז), "חרי יוֹנִים" (שם ו כה), "חראיהם" (ישעיהו לו יב). כל המילונים שבדקתי גוזרים מ"חרא" גם את המופעים שבהם האל"ף נשמטה. פירוש דעת מקרא לעומת זאת סבור שאין כאן השמטה של האל"ף, אלא מקרה של חילופי הגזרות ל"א-ל"י. גם אם נקבל דעה זו, לא ניתן כאמור לגזור את הצורות האלה מחָרָה (אולי מחֲרִי, חֹרִי, חָרֶה - אבל אין לנו עניין בשחזורים היפותטיים). לסיכום, לא רק שיש מקום להביא את הצורה חרא, כדבריך, אלא יש לדעתי להעביר את הערך לכתיב זה. לילה טוב, ראובן 00:08, 4 ביוני 2007 (IDT)
בקר טוב.
אני במבוכה. מצד אחד, חוץ מהדמיון לערבית, האם יש סימוכין של ממש לשרש חרא? אני חשבתי על השרש חרי גם בגלל צורת הכתיב בשני המקומות שהזכרת במקרא, וגם בגלל הצורה הארמית (שלמיטב ידיעתי מופיעה רק פעם אחת בתלמוד).
מצד שני, משתמשים בחרה/חרא בזכר וכרגע לא עולה בדעתי מילה המסתימת קמץ הא שאינה נקבה; אך מצד שלישי, מילים בלשון נקבה המסתימות בקמץ הא הן תמיד מלרעיות וחרה/חרא היא מלעילית ונדמה לי שאין עוד מילה המסתימת קמץ הא מלעילית.
מה שבכל זאת נראה לי נכון, הוא שהשימוש בעברית מודרנית אינו לפי המקור העברי-ארמי, אלא מושאל מן הערבית.
יום טוב
איתן פ 11:21, 6 ביוני 2007 (IDT)
בדקתי ב-5 מילונים, שניים מתוכם מקראיים, וכולם כפי שאמרתי תומכים בכתיב באל"ף. מתוכם רק רב מילים הממוחשב, שאיננו מילון היסטורי, מביא גם את "חָרָה" כצורת כתיב חלופית שמפנה לערך "חרא". אני לא יודע אם יש השפעה ערבית או לא, אבל אני לא מבין מדוע יש צורך להניח השפעה כזאת. רק רב מילים מציין "שאילה מערבית" - אבל קביעה כזאת נראית לי מופרכת בהתחשב בקיום הצורה במקרא ובספרות המאוחרת, ובכל אופן זה נושא לדיון נפרד. השורש הוא שמי מקורי, וסביר שגם העברית ירשה אותו כדין ולא שאלה אותו משפה שמית אחרת (לא שיש במה להתגאות ;)). ברשותך, אני מעביר לערך חרא ונותן מכאן הפניה באמצעות {{פירוש נוסף}}. יום נעים (אם אתה בבית עם מזגן ;)), ראובן 16:43, 6 ביוני 2007 (IDT)
הבהרה: הצורה התקנית היא חָרָא במלרע (לא שמישהו באמת מבטא את המילה במלרע...). ראובן 16:54, 6 ביוני 2007 (IDT)
בקר טוב ראובן,
עוד משהו מענין. גם הרב מנדלקרן בקונקורדנציה שלו, בה הוא מקפיד להכניס מילים אך ורק תחת שורשיהן, גורס חרא. אבל, במילון יהודה גור מ 1932 אין לא חרא ולא חרה (במובן של פרש). הוא מביא את המלים המקראיות ככתבן, ללא הגדרת שורש. וזה מעיד על כך שהשימוש בחרא/חרה הוא מאוחר יותר ולכן אני סבור שיש כאן התחדשות של המילה על פי הערבית. מה גם שהמלעיליות באה כנראה מן הערבית.
איתן פ 09:48, 8 ביוני 2007 (IDT)
חזרה לדף "חרא".