שיחה:בלס

לא להטעות

פרשנים ומתרגמים מסורתיים אינם יכולים להניח שיש טעויות בכתוב, שיבושים, מלים חסרות וטעויות כתיב והם מתפתלים למצוא משמעות בכל מלה ומלה. אבל מילון רציני אינו צריך להטעות את קוראיו. אם לא ידוע פרושה של מילה (וגם לא נמצאת בשימוש שונה או כלשהו בימינו) צריך לכתוב את האמת "לא ידוע". הרעיון של חריצת שקמים אינו מתקבל על הדעת. בכלל, בארץ ישראל (הקדומה), אם להשקיע בפרות למאכל אז באלה של שבעת המינים ואולי גם חרוב (שלמרבה התמיהה לא נזכר כלל במקרא). שקמה דוקא שימש כעץ נגרות ובנין, ראה למשל ישעיהו ט ט. אז יכולתי לכתוב פרשנות משלי בולס = כורת? נניח שכיום היינו משתמשים בשרש בלס במובנו המוטעה (אולי) (וכמו שקרה למילים רבות) אריָה (קטיף). אז היה מקום לתת זאת במילון ולהסביר באטימולוגיה את המקור. אולם אין הדבר כך ועבורנו אין פרוש לשרש הזה, וכך אני מציע. לא להטעות את המשתמשים ולא לכתוב במילון ניחושים, ועוד כאלה שאין להם בסיס. איתן פ 09:59, 15 מאי 2006 (IDT)

איתן, אין זה מדויק. אנא עיין בעריכתי ושים לב במיוחד לסעיף האטימולוגיה, שם הסברתי את מקור המשמעות בהרחבה תוך תקווה שתנוח דעתך. אמנם טיבה המדויק של המלאכה אינו ברור, אך מכאן ועד טענה שפירוש המילה אינו ידוע הדרך ארוכה. בברכה, גיא 18:03, 15 מאי 2006 (IDT)

הי גיא. דעתי אינה יודעת מנוחה. לקח לי קצת זמן להגיב כשחיפשתי במקורות שונים. מה שחשוב בעיני זה שכדאי להשאיר את השקמים במקומן ולא לעשות מהן תאנים. אני מבין את השיקולים שלך, והייתי יכול להוסיף (זה יאריך את השיחה, אבל אוסיף בהמשך). לנו יש התנ"ך כמקור המרכזי, ובד"כ השקמים הן מקור לעץ לבנין ולנגרות (כמו גם בתלמוד, שעליו רש"י מתבסס בפרושו) ואלה לא עצי תאנה. יש לנו קשיים בזהוי צמחים רבים הנזכרים במקורות קדומים מאחר והקדמונים לא השאירו לנו תאור מורפולוגי של חלקי הצמח. הם גם לא ידעו את לינאוס Linnaeus ושיטתו המדעית למיון ולקריאת שמות לצמחים. בהרבה מקרים קראו לאותו צמח בכמה שמות, ולא רק בעברית, גם בשפות אחרות. מצד שני לעתים השתמשו באותו שם לצמחים שונים. הסתכלתי בתרגום השבעים וזה מבלבל עוד יותר. knizon sukamina אפשר לתרגם "לדקור תותים (תות עץ)" מוזר לא? בהמשך, נראה שאותו שם של עץ ופרי שימש גם לשקמים (ד"א אגב, sycamore האנגלית שהתפתחה מהלטינית שהתפתחה מהיונית היא שם לשלשה מיני עצים שאפילו לא קרובים בוטנית). מצד שלישי, התחלת המילה מזכירה suke שהיא תאנה ביונית. בסופו של דבר, אפשר ללמוד מזה שבמקורות, קירבה בשם אינה בהכרח סימן למיון בוטני. אמנם, אני עדיין איני יודע מה זה בולס ומבחינתי זאת יכולה להיות גם פליטת קולמוס אבל העיקר, אני מציע להשאיר את השקמים במקומן (ואפילו הן סוג של תאנה, עדיין שמן שקמה).

לענין הפועל בלס התלמודי, אני לא הכנסתי אותו גם מפני שאינו בשימוש בעברית של היום וגם מפני שעד כמה שאני יודע, לא מופיע כפועל בתלמוד אלא רק בצרוף עיסה בלוסה ואוצר בלוס. אבל את זה אפשר להשאיר ואולי יתחדש לנו פועל שיהי לו שימוש בבישול ובתעשיה.

ערב טוב, איתן פ 18:07, 16 מאי 2006 (IDT)

אתחיל מהסוף: הכוונה בפועל בִּלֵּס לא הייתה לצירופים "עיסה בלוסה" ו"אוצר בלוס" (אם הייתי מתכוון אליהם, הייתי מצטט מן התלמוד במשפטים לדוגמה). זאת משום שאינני בטוח שבינוני פעול יכול להיכלל בבניין פיעל (לעניות דעתי הוא נכלל בבניין קל). חלק מהערכים שאתה כותב לוויקימילון ארכאיים גם הם, אך פעילות כזו נושאת חן בעיניי. איננו צריכים להירתע מכתיבת ערכים כאלו.
אני מסכים איתך באופן חלקי בנוגע לשיקמה. המילה "שיקמה" אכן שימשה לתיאור עצים שונים, ולפי המקורות שבידי, במקרא משמשת המילה לתיאור עץ תאנה. ציינתי בערך את ההבדל בין המשמעות המקראית של המילה ובין המשמעות המודרנית שלה.
שכחתי להתייחס בפעם הקודמת להערתך בנוגע לשימוש בעץ בנגרות ובבנייה. אינני מתיימר להבין הרבה בצמחים ועל כן אינני יודע אם עצי תאנה טובים לבנייה. כל שאני יודע הוא שבספר ישעיהו כתוב כי השיקמים הוחלפו בארזים, שהיו חזקים יותר.
ערב מצוין, גיא 18:53, 16 מאי 2006 (IDT)

איזו שפה מכונה בערך, בשם "אתיופית"?

אני אמנם לא איש מקצוע, אבל לענייות דעתי, אין שפה בשם זה. שפות אתיופיה מתחלקות לשניים. השפות השמיות והלא שמיות. האנשים דוברי השפות השמיות של אתיופיה נקראים "חבשים". השפות השמיות של אתיופיה נוצרו משפת ה"געז". הבולטת בהן כיום היא האמהרית. עוד שתיים נפוצות כיום הן הטיגרינית והטיגריטית. זה מה שהסבירו לי. האם באמת יש שפה בשם "אתיופית"? 77.126.78.143 09:31, 29 בספטמבר 2018 (IDT)