יש שמות שמוצאם ברור, כמו "מצנח" שנגזר מפועל בשורש צ-נ-ח, "נוחיות" שנגזרה מהשורש נ-ו-ח, "תושב" מהשורש י-ש-ב, או "ספרייה" ששורשה הוא כמובן ס-פ-ר.
אבל לקבוע שהשורש של "בלון" הוא ב-ל-נ? למה לא ב-ל-ו-נ? (הלא ה"ו" נשמרת בכל ההטיות), והשורש של "כלב" הוא כ-ל-ב? ומה השורש של "שולחן"? באמת שאינני יודעת. אני מסכימה שלכל שם עצם יש צורת בסיס, שהיא בעצם השם בצורת יחיד זכר, ובכל זאת אני לא בטוחה שזהו השורש.
[עם זאת, ברור שלשמות שהבאתי בפסקה הראשונה (מצנח, נוחיות וכו') יש שורשים.]
אולי אתה - או כל קורא אחר - יכולים להאיר את עיניי? אם לא, אקח על עצמי ללמוד את הסוגיה (אם כי עומדות לחובתי עוד כמה משימות קודמות שנטלתי על עצמי וטרם מימשתי). --Lior 19:23, 16 מאי 2005 (UTC)
לא לא, את צודקת לגמרי. אין כאן שום דבר להאיר. לא אני כתבתי את השורש בערך בלון, ולא שמתי לב שזה לא תואם כלל וּכלל את המציאות, ולכן הוספתי אותו גם כקטגוריה. שוב, נעשה בהיסח הדעת.
