שדמה

שְׁדֵמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שדמה
הגייה*	shdema
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר׳ שְׁדֵמוֹת; שַׁדְמַת־, ר׳ שַׁדְמוֹת־

1. שדה מעובד.

   • ”וְישְׁבֵיהֶן קִצְרֵי-יָד חַתּוּ וָבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה.“ (ישעיהו לז, פסוק כז)
   • ”כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים.“ (חבקוק ג, פסוק יז)

גיזרון

1. המקור אינו ברור. באוגריתית: "שדמת".

פרשנים מפרשים

• פירוש רש"י: ושדמות - "שדה לבן" (שדה לגידולים נמוכי קומה).

צירופים

• שדמת שלג

ראו גם

• אחו
• תלם