בתלמוד הבבלי, בפסקה העוסקת בדבריו של המן לאחשוורוש מופיע "'ואת דתי המלך אינם עושים' (אסתר ג, ח) דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י" (מגילה יג ב). המן טוען שהיהודים אינם מקיימים את הוראות המלך, ומוציאים את השנה כולה בשה"י פה"י, כלומר - מתבטלים במהלך כל השנה. רש"י מפרש את הביטוי "שהי פהי" כראשי התיבות של "שבת היום, פסח היום". כלומר, לפי פירושו היהודים משתמטים מהעבודה בתירוצים סתמיים, כאילו כל יום הוא יום חג כלשהו בו אסורים היהודים במלאכה.
