שְׂבָכָה (גם: סְבָכָה) עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבכה (גם: סבכה)
הגייה* svakha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ב־ך
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ שְׂבָכוֹת, שִׂבְכַת־
 
שבכה על חלון
 
שבכה מקורות של עץ
  1. רשת המשמשת לכיסוי פתח או ליצירת חיץ, מקלעת שתי וערב עשויה מחומרים שונים כגון: קנים, תיל, מוטות עץ או ברזל.
    • ”וַיַּעַשׂ, אֶת-הָעַמּוּדִים; וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל-הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת-הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָרִמֹּנִים, וְכֵן עָשָׂה, לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.“ (מלכים א׳ ז, פסוק יח)
    • ”חלון קטן, מין אשנב, היה לו, ולפני החלון שבכה של מוטות ברזל.“ (כיצד הסתו נעשה..., מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
  2. כלי מיתר קדום ששימש לנגינה במקדש
    • ”אנתה אַ֣נְתְּ מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָ֠א קיתרס קַתְר֨וֹס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ וסיפניה וְסוּפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא“ (דניאל ג, פסוק ט)

גיזרון עריכה

  • (1:) מקור המילה במקרא, ובתלמוד היא נכתבת באות סמך=סבכה. המילה המקבילה בארמית הינה "סְבַכְתָּא" ובערבית شَبَكة (שָׁבָּכָּה). קרוב אל המילה המקראית סבך
  • (2:) המקור ארמי ומופיע ביוונית עתיקה בהגיית: סָמבּכִי (σαμβύκη) ככלי מיתר משולש בעל שלושה מיתרים שמקורו מיבשת אסיה

פרשנים מפרשים עריכה

  • רש"י מפרש "שבכה" היא (בלעז) "קויפ"א" - שביס עשוי רשת [1].

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שבכה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבכות
  1. שבת נז ב